כך מנעו הסורגים פריצה לבית שלי

בשנה הראשונה שלי בתל אביב עברתי אירוע טראומתי שיכול היה להסתיים בצורה נוראית. גרתי אז עם שותף ברחוב החשמונאים בתל אביב, ממש בסמוך אל רחוב קרליבך. זו הייתה דירת קרקע די מעופשת, אך המחיר היה סביר והמיקום נוח. שנינו היינו סטודנטים "תפרנים" ושיקולים של איכות חיים גבוהה לא עמדו בראש מעייננו. אך יחד עם זאת, היה משהו שלא הסכמנו לוותר עליו – סורגים.

ראינו עד כמה הדירה קרובה אל הכביש הראשי, והבנו שיש כאן מידה מסוימת של סיכון. היו שלושה חדרים בדירה, וכולם פנו לכיוון החזית. למעשה, כל מי שעבר ברחוב יכול היה לראות אותנו בתוך הבית במידה והתריסים היו פתוחים.

רשרושים מכיוון החלון הם אף פעם לא סימן טוב

אחרי שבוע או שבועיים בדירה כבר הרגשתי הרבה יותר נוח. שום דבר יוצא דופן לא קרה, התרגלתי לסורגים, ואפילו הצלחתי ליהנות מהקרבה אל הכבישים המרכזיים. באחד הלילות אירחתי חברים ונכנסתי לישון קרוב לשעה 2 בלילה. התכסיתי והפעלתי את המזגן, כשאז התחלתי לשמוע רשרושים מכיוון החלון. השותף שלי לא היה, ולכן נאלצתי לקבל החלטה לבד. אם לומר את האמת, אלו האופציות שעמדו לרשותי באותם רגעים:

-          להתעלם ולחשוב שמדובר על חלום (או אולי סיוט)

-          לקום עם מקל בייסבול שקיבלתי במתנה ולהתחיל לחפש את מקור הרעש

-          לברוח החוצה עם תחתונים וגופיה עד יעבור זעם

-          לצעוק בקולי קולות לעזרה, ותוך כדי גם להתקשר לשכנים ולמשטרה

בסוף החלטתי לוותר על אופציה חד משמעית והעדפתי לשלב בין האפשרויות. הדלקתי את האור בחדר, קמתי אל החלון ופתחתי את התריס. מיד באותו רגע שמעתי קול מתכתי חזק וראיתי דמות מוצללת רצה לכיוון הצד השני של הכביש. הסתכלתי למטה והופתעתי לגלות זוג מברגים ומברג שבדי, ואז הבנתי מה בעצם קרה פה: ניסו לפרוץ אליי לדירה!

אז מה עושים אחרי שמגלים ניסיון פריצה?

אי אפשר לתאר את עוגמת הנפש שמלווה לילה מהסוג הזה. למרות שהסכנה חלפה, ממש לא הצלחתי לחזור לישון. התקשרתי אל השותף, ואמרתי לו שיגיע במהירות. אחרי חצי שעה גם הגיעה ניידת משטרה, במטרה לקחת טביעות אצבע או סימנים נוספים.

השוטר אמר לי שהסורגים לא רק  מנעו את הפריצה, אלא אולי גם הצילו לי את החיים. הוא סיפר שרק לפני שבוע נערך ניסיון פריצה דומה בבנק אוצר החייל הסמוך אלינו. חייכתי אל השותף שלו, והזכרתי לו עד כמה הסורגים של הדירה בלטו בימים הראשונים של החתימה על החוזה. הוא חייך אליי בחזרה, ושנינו החלטנו שמאותו רגע אסור לוותר על מגורים בדירה עם אמצעי בטיחות אופטימאליים. בין אם מדובר על דירות קרקע בתל אביב או על קוטג' בפריפריה, אי אפשר לדעת מתי יגיע ניסיון הפריצה הבא.

גם לכם יש סיפור על סורגים? שתפו אותנו